בעבודה זו חקרתי את דילמת העיתונאי, האם העיתונאי אמור להיות אובייקטיבי או סובייקטיבי כאשר הוא מגיע לזירת אירוע.
באמצעות זירת "חבות התקשורת" נוכחתי לגלות הסברים מדויקים לנושאי העבודה ותשובות לשאלות העלו מתוך חקר העבודה.
במהלך כתיבת העבודה למדתי את הנושא בהרחבה רבה וחומר רב נכנס לראש.
בנוסף, הבנתי כי יש עיתונאים רבים המביעים את דעתם באופן לא גלוי אך רומזים לנו במילים מסוימות. לדוגמה: בעיתון "הארץ", "והחלוקה הבעייתית של חופשות התלמידים במשך השנה" אך זה לא היה רק בעיתון "הארץ".
גם בעיתון "ישראל היום" נוכחתי לגלות כי היה שוב רמיזה לדעה- "נראה כי ההורים זוכים".
המילים אכן משפיעות על אופן כתיבת הכתבה. בימינו יש ביקורות רבות על מה שקורה בתקשורת הישראלית, כך באם עיתונאי יכתוב לעיתון כתבה על נושא מסוים הוא יצטרך להיזהר במילותיו על מנת להימנע מתגובות וביקורת שיבואו לרעתו ונגדו, כפי שהם נחשפים לזה בחיי היום יום שלהם.
אך בחקר עבודתי שמתי לב כי עיתון "הארץ" היה היחיד שלא "חשש" לפרסם כתבות עם דעות מובהקות בנושא הנ"ל.
גם על לשון הרע דיברתי בעבודה זו. חוק איסור לשון הרע קובע רשימה של "פרסומים מיותרים" כלומר פרסומים הנהנים מתביעה ומעונש, אם אם נכלל בהם הוא לשון הרע וגם אם מדובר בפרסום כוזב.
בין כל דברים אלה ישנה סוגיית העיתונאי על ה"דיווח הנכון וההוגן" הנהנה מחסינות מפני תביעות על הוצאת דיבה ובכלל הליכים משפטיים. דבר נוסף שעולה מתוך העניין של האם לפרסם דעה או עובדה בכתיבת כתבה בתקשורת הישראלית.
תקנון האתיקה שיחק תפקיד מרכזי בסקירת הספרות וכלל בעבודה כולה.
תקנון מספר 2 בחוקי האתיקה טען כי: חופש העיתונות ואחריותה המקצועית עיתון ועיתונאי יהיו נאמנים לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת בהגישם לציבור שירות מקצועי ופרסום מדויק, הוגן ואחראי של ידיעות ודעות.
סעיף זה אומר כי על העיתונאי ומערכת העיתון כולה להיות נאמנים לחופש העיתונאות וזכות הציבור לדעת. על המערכת לתת לציבור פרסום מדויק, הוגן ואחראי של ידיעות ודעות.
אומנם ניסו לחשוף אותנו לפרסום מדויק, אך מי באמת יודע עד כמה זה נכון מה שמעבירים לנו בתקשורת? האם אנשים שלא מבינים בתקשורת ידעו לפענח את זה שמעבירים לנו מסר כלשהו בכתיבה עצמה? לא.
אך מה שרוב הציבור יודע היום זה היכן מוצג לנו דעה פוליטית ודעה בכללי בעיתונים. כמו לדוגמה שהעיתון "הארץ" זוכה לביקורת קשה בדרך כלל ממי שלא מאמין בדרכו של עיתון זה (ימין).
עבודה זו עזרה לי להבין המון בנושא התקשורת הישראלית והוסיפה לי המון להעשרת הידע שלי.
הבנתי במילים קטנות ולא הכי גלויות ניתן להבין שמוצגת דעה מובהקת של עיתונאי ואיך ניתן לעזור לאנשים להבין על המדובר יותר טוב.
באמצעות זירת "חבות התקשורת" נוכחתי לגלות הסברים מדויקים לנושאי העבודה ותשובות לשאלות העלו מתוך חקר העבודה.
במהלך כתיבת העבודה למדתי את הנושא בהרחבה רבה וחומר רב נכנס לראש.
בנוסף, הבנתי כי יש עיתונאים רבים המביעים את דעתם באופן לא גלוי אך רומזים לנו במילים מסוימות. לדוגמה: בעיתון "הארץ", "והחלוקה הבעייתית של חופשות התלמידים במשך השנה" אך זה לא היה רק בעיתון "הארץ".
גם בעיתון "ישראל היום" נוכחתי לגלות כי היה שוב רמיזה לדעה- "נראה כי ההורים זוכים".
המילים אכן משפיעות על אופן כתיבת הכתבה. בימינו יש ביקורות רבות על מה שקורה בתקשורת הישראלית, כך באם עיתונאי יכתוב לעיתון כתבה על נושא מסוים הוא יצטרך להיזהר במילותיו על מנת להימנע מתגובות וביקורת שיבואו לרעתו ונגדו, כפי שהם נחשפים לזה בחיי היום יום שלהם.
אך בחקר עבודתי שמתי לב כי עיתון "הארץ" היה היחיד שלא "חשש" לפרסם כתבות עם דעות מובהקות בנושא הנ"ל.
גם על לשון הרע דיברתי בעבודה זו. חוק איסור לשון הרע קובע רשימה של "פרסומים מיותרים" כלומר פרסומים הנהנים מתביעה ומעונש, אם אם נכלל בהם הוא לשון הרע וגם אם מדובר בפרסום כוזב.
בין כל דברים אלה ישנה סוגיית העיתונאי על ה"דיווח הנכון וההוגן" הנהנה מחסינות מפני תביעות על הוצאת דיבה ובכלל הליכים משפטיים. דבר נוסף שעולה מתוך העניין של האם לפרסם דעה או עובדה בכתיבת כתבה בתקשורת הישראלית.
תקנון האתיקה שיחק תפקיד מרכזי בסקירת הספרות וכלל בעבודה כולה.
תקנון מספר 2 בחוקי האתיקה טען כי: חופש העיתונות ואחריותה המקצועית עיתון ועיתונאי יהיו נאמנים לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת בהגישם לציבור שירות מקצועי ופרסום מדויק, הוגן ואחראי של ידיעות ודעות.
סעיף זה אומר כי על העיתונאי ומערכת העיתון כולה להיות נאמנים לחופש העיתונאות וזכות הציבור לדעת. על המערכת לתת לציבור פרסום מדויק, הוגן ואחראי של ידיעות ודעות.
אומנם ניסו לחשוף אותנו לפרסום מדויק, אך מי באמת יודע עד כמה זה נכון מה שמעבירים לנו בתקשורת? האם אנשים שלא מבינים בתקשורת ידעו לפענח את זה שמעבירים לנו מסר כלשהו בכתיבה עצמה? לא.
אך מה שרוב הציבור יודע היום זה היכן מוצג לנו דעה פוליטית ודעה בכללי בעיתונים. כמו לדוגמה שהעיתון "הארץ" זוכה לביקורת קשה בדרך כלל ממי שלא מאמין בדרכו של עיתון זה (ימין).
עבודה זו עזרה לי להבין המון בנושא התקשורת הישראלית והוסיפה לי המון להעשרת הידע שלי.
הבנתי במילים קטנות ולא הכי גלויות ניתן להבין שמוצגת דעה מובהקת של עיתונאי ואיך ניתן לעזור לאנשים להבין על המדובר יותר טוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה