במהלך לימודי תקשורת למדתי את
המושגים עיתונאי כשומר סף, העיתונאי כפרקליט, איזון, דיוק ואובייקטיביות.
סקרן אותי לדעת האם יש יותר אובייקטיביות מאשר הבעת דעה בסיקורים עיתונאים.
בעבודה זו נחקור את הדילמה, אובייקטיבית מול סובייקטיביות, בין עובדה של עיתונאי לבין דעה של עיתונאי, האם כאשר עיתונאי מגיע לזירת אירוע הוא צריך באמת להציג את מה שהצופים / קוראים צריכים לדעת או בעצם לשקף הכל ממראית עיניו.
כאשר מגיע בן אדם בעל אג'נדה מסוימת סביר להניח כי הוא יספר ממראית עיניו את המצב בשטח תוך התייחסות לעובדת המצב.
סקרן אותי לדעת האם יש יותר אובייקטיביות מאשר הבעת דעה בסיקורים עיתונאים.
בעבודה זו נחקור את הדילמה, אובייקטיבית מול סובייקטיביות, בין עובדה של עיתונאי לבין דעה של עיתונאי, האם כאשר עיתונאי מגיע לזירת אירוע הוא צריך באמת להציג את מה שהצופים / קוראים צריכים לדעת או בעצם לשקף הכל ממראית עיניו.
כאשר מגיע בן אדם בעל אג'נדה מסוימת סביר להניח כי הוא יספר ממראית עיניו את המצב בשטח תוך התייחסות לעובדת המצב.
בעבודה זו אסקור ואחקור את נושא
המחקר ואציג עובדות מתוך כתבות שהוצאו לאור בעיתונים מסוימים.
את שאלת המחקר שלי אענה באמצעות המחקר שבו לקחתי נושא בסדר היומיום במדינת ישראל ואציג את תוצאות המחקר.
את שאלת המחקר שלי אענה באמצעות המחקר שבו לקחתי נושא בסדר היומיום במדינת ישראל ואציג את תוצאות המחקר.
זירת התקשורת שברובה העבודה
עוסקת היא "חבות התקשורת".
בזירה זו העיתונאים אחראים על הפצת מידע חיוני בקרב האזרחים, קביעת סדר יום ציבור, פוליטי ופיקוח על מוסדות השלטון.
לעתים, עיתונאים או ארגוני תקשורת מפירים את הכללים המקצועיים וכך אמון הציבור עלול להיפגע. כדי שהדבר לא יקרה, נדרשים ארגוני התקשורת לכונן תהליכי בקרה ותיקונים פנימיים. תהליכים אלו מכונים חבות התקשורת, כלומר מסירת דין וחשבון על פעולותיהם של עיתונאים ומימוש פעולות מתקנות.
בזירה זו העיתונאים אחראים על הפצת מידע חיוני בקרב האזרחים, קביעת סדר יום ציבור, פוליטי ופיקוח על מוסדות השלטון.
לעתים, עיתונאים או ארגוני תקשורת מפירים את הכללים המקצועיים וכך אמון הציבור עלול להיפגע. כדי שהדבר לא יקרה, נדרשים ארגוני התקשורת לכונן תהליכי בקרה ותיקונים פנימיים. תהליכים אלו מכונים חבות התקשורת, כלומר מסירת דין וחשבון על פעולותיהם של עיתונאים ומימוש פעולות מתקנות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה