ואלס עם באשיר הוא סרט דוקו-דרמטי מלחמתי.
הסרט נוצר על ידי במאי הקולנוע ארי פולמן.
הסרט הוא סרט אנימציה שלקחו בו חלק המאייר דוד פולונסקי ובמאי האנימציה יוני גודמן.
הסרט זכה בפרסים רבים בינהם גלובוס הזהב,פרס סזאר,פרס אופיר והיה מועמד לפרס אאוסקר לסרט הזר הטוב ביותר שזכה ברוב מוחלט ברחבי העולם.
ארי פולמן, בשנת 1982 היה חייל בחיל הרגלים ובן 19.
בשנת 2006 הוא נפגש עם חבר מתקופת הצבא שסיפר לו סיוטים שחוזרים לדימיונו הקשורים בחוויותיו מהמלחמה הקשה, בהם 26 כלבים מלאי זעם, רצים בשדרות רוטשילד בתל אביב תוך שהם רומסים כל מה שעובר בדרך.
במהלך הסרט אנו עדים לדו שיח עם שלל אנשים שהיו איתו בתקופת הצבא, כמו בועז ריין לדוגמה..
ואלס עם באשיר הוא למעשה אוסף של זכרונות ווידויים אישיים שונים מהמלחמה.
פולמן חווה תהליך כדי להשלים את החסר וניסיון לפענוח של איפה היה ומה עשה בזמן הטבח במחנות הפליטים וכו'...
ואלס עם באשיר מעורר מספר שאלות מבחינת צירוף המילים "אנימציה תיעודית" וזה נוגע להכללה בקטגורית הסרט התיעודית וצריך להמשיך לדבר על זה קצת...
סרט זה העלה המון שאלות בקרב מאמרים, כנסים קולנועיים בעולם שזה מעלה שאלות מורכבות בשל קטגוריה זו.
אפשר להגיד שסרט זה הוא סרט דוקומנטרי מכיוון שהמצולם יוצר מבוא לתאוריות קולנועיות שהוא מקיים בין הייצוג המצולם לבין החזות שלו, כלומר הקשר הישיר בין כל מי שנמצא בתמונה לבין מי שעמד לפני המצלמה שבאה לתעד.
חמישה מתוך שבעת הראיונות בסרט הם ראיונות "אמיתיים" (שניים מהם נעשו בזהות בדויה) והם מציגים ערך הוכחתי שמטילים בו ספק.
בסרט זה אפשר לתפוס כסרט תיעודי לא רק כטכני אלא גם מהותי. פולמן משתמש באסטרטגיה חדשה בקולנוע התיעודי בכך שיוצר מחדש אנימציה דיגיטלית ופסקול מסוגנן את חוויותו בשירותו כחייל צעיר.
בעזרת המושגים מתוך הזירה נוכל להגיד שסרט זה עונה על הקריטריונים של סרט תיעודי-דוקומנטרי.
#הסרט התיעודי קלאסי: בסרט כזה הבמאי מסתיר את נוכחתו והוא מורכב לרוב מראיונות, צילומים ומקריינות של "מספר יודע הכל"..
אמצעים אלו מעצימים את "רושם האמת" ואת האשליה של צפייה במציאות כפי שהיא.
בנוסף, סרט דוקומנטרי מספר סיפור על הקיים.
לא ניתן לומר שואלס עם באשיר הוא סרט עלילתי כי הוא אינו מחויב למציאות לעומת סרט דוקומנטרי שהוא מפרש את המציאות ועוסק בהתפתחות ובתהליכים.
הוא מאוד סובייקטיבי, הוא מציג את נקודת המבט של היוצר.
בקולנוע דוקומנטי ניתן לצלם דברים תוך כדי התרחשותם או לשחזר אותם מאוחר יותר למטרת תיעוד.
הסרט נוצר על ידי במאי הקולנוע ארי פולמן.
הסרט הוא סרט אנימציה שלקחו בו חלק המאייר דוד פולונסקי ובמאי האנימציה יוני גודמן.
הסרט זכה בפרסים רבים בינהם גלובוס הזהב,פרס סזאר,פרס אופיר והיה מועמד לפרס אאוסקר לסרט הזר הטוב ביותר שזכה ברוב מוחלט ברחבי העולם.
ארי פולמן, בשנת 1982 היה חייל בחיל הרגלים ובן 19.
בשנת 2006 הוא נפגש עם חבר מתקופת הצבא שסיפר לו סיוטים שחוזרים לדימיונו הקשורים בחוויותיו מהמלחמה הקשה, בהם 26 כלבים מלאי זעם, רצים בשדרות רוטשילד בתל אביב תוך שהם רומסים כל מה שעובר בדרך.
במהלך הסרט אנו עדים לדו שיח עם שלל אנשים שהיו איתו בתקופת הצבא, כמו בועז ריין לדוגמה..
ואלס עם באשיר הוא למעשה אוסף של זכרונות ווידויים אישיים שונים מהמלחמה.
פולמן חווה תהליך כדי להשלים את החסר וניסיון לפענוח של איפה היה ומה עשה בזמן הטבח במחנות הפליטים וכו'...
ואלס עם באשיר מעורר מספר שאלות מבחינת צירוף המילים "אנימציה תיעודית" וזה נוגע להכללה בקטגורית הסרט התיעודית וצריך להמשיך לדבר על זה קצת...
סרט זה העלה המון שאלות בקרב מאמרים, כנסים קולנועיים בעולם שזה מעלה שאלות מורכבות בשל קטגוריה זו.
אפשר להגיד שסרט זה הוא סרט דוקומנטרי מכיוון שהמצולם יוצר מבוא לתאוריות קולנועיות שהוא מקיים בין הייצוג המצולם לבין החזות שלו, כלומר הקשר הישיר בין כל מי שנמצא בתמונה לבין מי שעמד לפני המצלמה שבאה לתעד.
חמישה מתוך שבעת הראיונות בסרט הם ראיונות "אמיתיים" (שניים מהם נעשו בזהות בדויה) והם מציגים ערך הוכחתי שמטילים בו ספק.
בסרט זה אפשר לתפוס כסרט תיעודי לא רק כטכני אלא גם מהותי. פולמן משתמש באסטרטגיה חדשה בקולנוע התיעודי בכך שיוצר מחדש אנימציה דיגיטלית ופסקול מסוגנן את חוויותו בשירותו כחייל צעיר.
בעזרת המושגים מתוך הזירה נוכל להגיד שסרט זה עונה על הקריטריונים של סרט תיעודי-דוקומנטרי.
#הסרט התיעודי קלאסי: בסרט כזה הבמאי מסתיר את נוכחתו והוא מורכב לרוב מראיונות, צילומים ומקריינות של "מספר יודע הכל"..
אמצעים אלו מעצימים את "רושם האמת" ואת האשליה של צפייה במציאות כפי שהיא.
בנוסף, סרט דוקומנטרי מספר סיפור על הקיים.
לא ניתן לומר שואלס עם באשיר הוא סרט עלילתי כי הוא אינו מחויב למציאות לעומת סרט דוקומנטרי שהוא מפרש את המציאות ועוסק בהתפתחות ובתהליכים.
הוא מאוד סובייקטיבי, הוא מציג את נקודת המבט של היוצר.
בקולנוע דוקומנטי ניתן לצלם דברים תוך כדי התרחשותם או לשחזר אותם מאוחר יותר למטרת תיעוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה