עבודתי תעסוק בנושא האלימות בה אתן נימוקים ודוגמאות לשאלת המחקר שלי שבמשך כתבתי אענה עליה.

שאלת מחקר:האם האלימות היא מאפיין הכרחי בתוכניות הטלוויזיה? 

התקשורת והטלוויזיה ובפרט משדרים לנו תכני אלימות רבים. בכל ז'אנר מסוים ניתן לראות תוכן אלים גלוי או סמוי במרומז. הכל מתחיל מסרטי מלחמה, מערבונים , דרמות , משטרה אפילו בסדרות לילדים , ספורט וכו'..

הסיבות לקיום או לנוכחות האלימות הטלוויזיה באות לידי ביטוי בכמה נושאים שקורים בימנו, המציאות שלנו ספוגה באלימות ולאלימות יש כוח משיכה, האלימות מתאימה לאילוצי הטלוויזיה ובכך האלימות מספקת לטלוויזיה דרמה וקונפליקט.
כעת תבוא השאלה איך משפיעה באלימות על הצופים והאם היא מגבירה את האלימות של הצופים?
 
כיום במערכת השידורים שלנו קיימות שלל תוכניות וסרטים בהם מתאפיינת האלימות כחלק מהתסריט, וחלק מן כלל האנשים הצופים בשידורים אלו מתמכרים לתוכניות בהם האלימות מהווה חלק חשוב בתוכנית/סרט.
האנשים אשר צופים באופן הדוק במיוחד בתכנים אלו, לומדים את הטכניקות והאלימות המתבצעים בתוכנים אלו.
לדוגמה, בתכנית המשודרת בערוצי הספורט הידועה בשם "WWE" בתוכנית ממוקדים בעיקר בהיאבקות מקצועית שברוב המקרים התוצאות בה נקבעות מראש, ואמנות במה המשלבת היאבקות ואמנויות לחימה שונות עם תיאטרון..
אנשים הצופים  בתוכן זה "מתמכרים" להיאבקות שמשדרים לנו, והצופים מיישמים ומחקים זאת גם בביתם, בבתי הספר ובכלל מקומות. אפשר ללקוח להסבר נוסף את  "תיאורית הלמידה והחיקוי" הגורמת כי הצפייה באלימות גורמת לריגוש ומכאן להתנהגות אלימה של הצופים
( לדוגמה: https://www.youtube.com/watch?v=B_tYh9zsIO0  )
בדוגמה זו אפשר לראות אנשים המתלהבים מהצפייה בתכנית ומיישמים זאת בביתם על כל בן אדם שירצו.
מקרים אלו לא קורים רק בתוכניות אלימות אלא גם במשחקי בכדורגל, שלפעמים יש קבוצות שמגיעות עם מטען למשחק או שלא מרוצים מההחלטה של השופט או כלל בין שחקנים/מאמנים ואפילו בקרב האוהדים. 
אפשר לתת דוגמה מתוך "תיאורית הגירוי לאלימות": תיאוריה זו טוענת שהחשיפה להתנהגות אלימה בטלוויזיה . משמשת לצופים גירוי המגביר את ההתנגשות ועלול לגרום להתפרצות אלימה. להשפעה זו ניתן למצוא בהתנהגות הקהל במגרשי כדורגל. חלק מהם יוצאים למגרש עם עוררות רגשית רבה עד שללא קשר לתוצאות המשחק הם מחפשים פורקן ומבטאים זאת במעשים אלימים.
(לדוגמה: https://www.youtube.com/watch?v=gsaH6w2VEa4 , בדוגמה זו רואים קטטה המונית בין אוהדי הפועל ומכבי תל אביב מחוץ לבית משפט השלום. )
אך במשחקי הכדורגל אפשר לראות מקרי אלימות נוספים בין שחקן למאמן , אוהד לשחקן ושחקן עם שחקן.
(לעוד דומאות: https://www.youtube.com/watch?v=-fJZnDHJt8A , בדוגמה זו רואים מקרי אלימות בין שחקנים.)
אך שמציגים לנו מקרי אלימות באמצעי התקשורת לעיתים זה מוצג באופן חיובי.
פה נכנס לתמונתנו "תיאורית הזיכוך" רואה באלימות המוצגת באמצעי התקשורת מנגנון חברתי חיובי, המסייע לפריקת מתחים ולהרגעת דחפים אלימים שעשויים לבוא לידי ביטוי בעולם ה"אמיתי". כלומר, כאשר אדם נמצא במתח ובתסכול במשך היום, הוא יכול לפרוק ולהחליש אותם ע"י צפייה בתכנית אלימה בטלוויזיה . ובכך הצופה מזדהה עם האקט האלים וחש אותו, אך אינו מבצע אותו הלכה למעשה, אלא רק במחשבה. לדוגמא: צפייה בתחרויות היאבקות, בסדרות משטרה ובתוכניות ריאלטי שבהם ניתנת לגיטימציה לשחרור אגרסיות במסגרות של חוקים מוגדרים.
(לדוגמה: https://www.youtube.com/watch?v=761PHDShN8U  בדוגמה זו אנו רואים תחרות איגרוף שבה ניתנת האופציה לשחרר כעסים תוך הגדרה של חוקים כמסגרת חוקי הקרב. )

לסיום ניתן להבחין שהתיאוריות מייחסות לאלימות המשודרת כל מיני השפעות על הצופה.
כאשר "תיאורית הזיכוך" המשודרת אינה גורמת להתנהגות אלימה של הצופים ואפילו להפך.
ובתיאורית "הגירוי לאלימות" הגורמת ריגוש והתנהגות אלימה של הצופה.
ולסיום "תיאורית הלמידה והחיקוי" הגורמת לצופים לחקות את התנהגותם של השחקנים שאותם הם מעריצים/אוהבים ומכאן מחקים אותם וזה גורם להתנהגות אלימה של הצופה.