משימה מסכמת, זירת חבות התקשורת

קצת הקדמה על הנושא המדובר..

פרשת הירי במחבל בחברון החלה בפורים 24 במרץ 2016 י"ד באדר ב- ה' תשע"ו בתל רומיידה בחברון, לאחר ששני מחבלים תושבי חברון הגיעו לעמדת צה"ל במקום ודקרו בה את אחד החיילים. השניים נורו על ידי החיילים. אחד מהם נורה למוות, והאחר, עבד אל-פתאח א-שריף
נפצע קשה. כעבור מספר דקות, נורה א-שריף שוב, בראשו, בעודו שוכב על הקרקע, על ידי חייל צה"ל, סמל אלאור אזריה, שהגיע למקום לאחר האירוע. לאחר תחקיר מבצעי נפתחה חקירת מצ"ח נגד אזריה, הוא נעצר והוגש נגדו כתב אישום באשמת הריגה והתנהגות שאינה הולמת.

מעשהו של אזריה והתגובות של צה"ל והמערכת הפוליטית לאירוע עוררו פולמוס ציבורי נרחב בישראל, בהמשך לדיון שהחל עוד קודם לכן ביחס להוראות פתיחה באש במהלך גל הטרור הפלסטיני

מתוך: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%91%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9F_(2016)

 

יריה אחת בחברון""

בתאריך 24 מרס 2016, שני מחבלים יורדים לכיוון עמדת צה"ל.

אליהו ליבמן ( קצין הביטחון של חברון ) טען ש"כשלוחם חש בסכנה באירוע הוא צריך לפעול מיידית להסיר את הסכנה. במקרה הזה, להסיר את הסכנה היה לירות בו."

מאז אותה ירייה בחברון שהציתה את פרשת אלאור אזריה, זוכה משפטו של אזריה לעניין תקשורתי רב. 
הסיקור המעמיק, שעסק ברובו בתיאור השתלשלות העניינים בבית הדין הצבאי ובראיות שהוצגו בפניו, חשף בפני הציבור עובדות רבות על הזירה ותיאור האירוע, והפך את הפרשייה לבעלת עניין לאומי.
וכן, תכנית התחקירים "עובדה" שעדרה פרק מיוחד על הנושא.
תחקיר זה עשוי לחצות את הקו בין סיקור לניסיון השפעה על תוצאות המשפט.
"עובדה" השתמשה בכלי לשכנוע שמבטיחים לצופים חשיפה של צילומים נוספים שאף אחד לא ראה, קלטות צבאיות וחומרים חדשים.
עכשיו נשאלת השאלה, לא ברור איך חומר חקירה מסווג שעלול לפגוע במשפט אלאור אזריה, מגיע לידהם של גורמים בתקשורת שהם כלל לא מוסמכים לחקור אותו.

בנוסף לכך, אנו יכולים לומר שנעשה פה הפרה תקשורתית שאומרת בעצם שעיתונאים או גופי תקשורת עוברים על כללי האתיקה כדי להשיג סיפור טוב ולמען הרייטינג.
את הפרות אלו נוכל למצוא בתוכנית התחקירים בה אילנה דיין מציגה לנו, *צילום מקרוב של המחבלים, חיילי צה"ל וגורמים מוסמכים (כולל פצועים) . בנוסף, סיווג צהלי כלומר קודים.
אנשים אשר הגיעו לזירה הוציאו את המוצר הבסיסי שיש לכל בן אדם בימנו, הטלפון. אנשים הפיצו בכל כלי התקשורת תמונות וסרטונים של הנעשה שם.

ישנם שלושה ערכים מרכזיים של כל עיתונאי לפעול על פיהם: 

	אובקטיביות

 

איזון

דיוק

לדעתי, בתוכנית זו הייתה הפרה של ערכים אלה.
ההפרה בערך האיזון נעשתה כאשר, על מראיינים ומנחים להקפיד לשמור על במה שווה לשני הצדדים בסיפור.
להקפיד על מתן אפשרות שווה כמה שאפשר, ולתת לצדדים להשתתף בדיונים ועימותים.
בנוסף, הם הערך דיוק נכנס לתמונתנו, המידע אמור להיות אמין, הקהל אמור לקבל את המידע נכון ושלם. אין לערוך משדר באופן שעלול לסלף את המידע הכלול בו, אם יש בשידור כדי להטעות את הציבור.

ב"עובדה" בחרו ליצור מסגרת אחרת לאירוע ולהפוך את האזרחים לגורם המכריע שגרם להתרחשותו.
חשוב לזכור, מבחינה משפטית אין סימטריה בין התביעה לבין ההגנה, אין כאן גרסה מול גרסה. על התביעה להוכיח מעבר לכל ספק סביר את היסוד הנפשי, הסובייקטיבי, של העבירה. כל שעל ההגנה לעשות הוא להוכיח שיש ספק סביר בטענות התביעה.

עוד לכך, ברור לגמרי שמאחורי הצגת האזרחים, קשריהם היום-יומיים עם הלוחמים ומעורבותם בזירות מבצעיות עומדת מטרה פוליטית: להעמיד את סוגיית עצם הנוכחות היהודית ביו"ש כבעיה היסודית. הצגת התזה הזאת הייתה כרוכה בהצגתו של אזריה כקרבן של הסיטואציה, מסר המתכתב עם קריאות של גורמים בשמאל להפוך את המקרה כולו למייצג של מוראות הכיבוש ואת אזריה לקרבן שלו.

יש אנשים שיגידו על כתבה זו שזהו הליך "משפטי" שזוהם מראשיתו אגב רמיסת כל החוקים, הפרת כל הכללים והתעלמות מהאמת, מגורל החייל, מההשפעה ההרסנית שיש למסע הרדיפה הזה על חיילים קרביים באשר הם, תוך הפרה בוטה של כללי הפסיקה בבית משפט ויצירת מראית עין של הליך מושחת ומשחית.

האם בעקבות הצגת האזרחים וכלל האנשים בסביבה אזריה זכאי? לא ולא. המסר העולה מהכתבה הוא שאזריה ביצע ירי של נקמה במסווה של ירי מבצעי. לשם כך העלה הכתב עניינים לא פתורים לגבי אזריה, תוך שהוא מדלג על עובדות ובעיות וקשיים אחרים שמבססים את גרסתו.

הרבה שאלות נשאלות סביב סיפור זה וכלל הכתבה,
האם נעשה כאן תחקיר של בעד או נגד? אפשר לקחת את זה לשני מובנים.
-נגד: הוציאו את אלאור אשם ובסוף נשאלו שאלות רבות כמו, אם ראה סכנה למה לא הודיע והזהיר את הסובבים? או למה הוא בכלל ירה?
-בעד: נכנס פה האופן של מחויבות עיתונאי כלומר חופש הביטוי, חופר חופש העיתונות ואיזו תפיסה עיתונאית יש פה בכלל?

למה חופש הביטוי נכנס בקטגוריית הבעד? מכיוון שהוא מאפיין מרכזי של הדמוקרטיה בישראל. בנוסף, החלפת דעות ומידע באופן חופשי כאמצעי להגיע לאמת ופיקוח וביקורת יעילה על השלטון.
ולמה גם חופש העיתונות? בגלל בחופש העיתונות טומן בתוכו 2 חירויות של אזרח בדמוקרטיה- חופש הביטוי וחופש הציבור לדעת. חופש הביטוי והחופש המידע שונים במעמדם החוקתי אך יחד עם זאת רק מימושן המשותף מאפשר חופש עיתונאות.

מהי התפיסה?
את התפיסה נוכל לאפיין על ידי "אהרון ברק" שטען שחופש הביטוי מאפשר גם לדעות לא שגרתיות להישמע. ולמה זאת?
-אם משתיקים דעה משתיקים את האמת.
-גם בשעה שגויה יש גרעין של אמת ונחוץ כדי לגלות את האמת כולה.
-כדי שנהיה בטוחים שמה שאנחנו חושבים ויודעים נכון ולא סתם "דעה רווחת" אנו חייבים לשמוע דעות נוספות ולהתעמת איתן כדי לחקור ולברר אם בעצם מה שאנו יודעים הוא הנכון.    

לסיכום, הסיקור העיתונאי של משפט אלאור אזריה מעיד על חוסר היכרות מעמיקה עם החומרים והעדויות, על דעה מוטית מראש נגד החייל, ועל אימוץ גרסת התובע והצבא ללא ביקורת.
את נימוקי לעבודה זו נעזרתי בכלי תקשורת:
http://www.the7eye.org.il/topic/%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%94/
http://mida.org.il/2016/11/30/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%94-%D7%A9%D7%9B%D7%97%D7%95-%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%99/
http://mida.org.il/2016/11/28/%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8-%D7%97%D7%A9%D7%93-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%93%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%99/
http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2017/Article-54705ecb25ca851006.htm